דיברנו עם ד"ר. סטלה מונגלה שנמצאת בישראל עם הצלי ליבושל ילד, בתוכנית הכשרה של שנתיים לקידום כישוריה כרופאת ילדים כדי שתוכל לעזורלהציל חיים במדינת הולדתה טנזניה.

‍

‍

1. איפה ומתי נולדת?

נולדתי בדאר א-סלאם, טנזניה ב-1982.

‍

2. איך היו חיי המשפחה שלך?

אני הבכורה במשפחה של 3 בנות. הורי היו עובדי מדינה, אבי היהבמשרד החוץ ואמי הייתה במשרד החינוך. לאחר שהחלו לעבוד כמורים, הם עבדו קשה מאודכדי לקדם את עצמם והחדירו בי מוסר עבודה חזק. גדלתי בדאר א-סלאם ושם סיימתי אתלימודיי בבית הספר היסודי והתיכוני. היינו, ועודנו, משפחה מאוד מלוכדת.

‍

3. למה רצית להיות רופאה?

מאז בית הספר היסודי היה לי עניין רב במדעים, העיסוק במדעיםבמהלך בית הספר התיכון הוביל אותי בסופו של דבר לרפואה.

‍

4. אילו אירועי חיים הניעו אותך לעסוק ברפואה?

אין משהו ספציפי, פשוט אהבה למדעים ורצון לעזור לאנשים עםהידע שצברתי.

‍

5. איזו הכשרה רפואית עברת והיכן?

לפני 10 שנים סיימתי את בית הספר לרפואה מה שכיום זוהאוניברסיטה הקתולית לבריאות ומדעי הבריאות (בוגנדו) במוואנזה, טנזניה. המשכתיבאותו מוסד להכשרה לתואר שני ברפואת ילדים ובריאות הילד, והייתי רופאת ילדים בששהשנים האחרונות.

‍

6. למה בחרתבהתמחות שלך?

ילדיםמאוד ייחודיים במידת האמת שלהם בחולי ובבריאות שלהם. ניתן לראות ילד חולה עד כמההוא עשוי להיות מאופק, אבל ברגע שהילד הזה בריא, הוא חוזר להיות פעיל שוב. זה מאודמתגמל להיות מסוגל לעזור לילדים להיות בריאים ולהתפתח כפי שהם צריכים

7. איך נודע לך על תכנית ההכשרה לרפואה בישראל?

כשהייתי בלימודי רפואה, ראש רפואת ילדים באוניברסיטה שלי היהרופא ניאונטולוג/קרדיולוג גרמני שעבר הכשרה בישראל. הוא הזמין את הצל ליבו של ילדלפגוש רופא צעיר, כמועמד פוטנציאלי ללמוד כירורגיית לב ילדים. הרופא הצעיר הרשיםאת הצל ליבו של ילד והגיע לישראל כדי להמשיך בתוכנית של 5 שנים שהפכה אותו למנתחהלב הראשון של טנזניה. המנתח הזה הוא בעלי, גודווין גודפרי שראו.

‍

8. למה החלטת להמשיך את התוכנית עם הצל ליבו של ילד?

זוהי תכנית הכשרה ייחודית כיוון שישראל היא מדינה מתקדמתמאוד מבחינה רפואית והעבודה במרכז הרפואי וולפסון מאפשרת התנסות מפוקחת ומלאה,בשונה מכל תוכנית אחרת בעולם.

‍

9. מה מצבטיפול הלב בילדים ו/או ההתמחות שלך בארץ הולדתך?

בטנזניה יש כ-50 מיליון איש, ושיעור הילודה הוא כ-2 מיליוןבשנה. השכיחות של ילדים שנולדים עם מחלות לב עומדת על 0.8%, כך שכ-16,000 תינוקותברחבי טנזניה נולדים עם מחלות לב בשנה. כל הילדים הללו מסתמכים על בית החוליםהלבבי היחיד בטנזניה, מכון הלב Jakaya Kikwete (JKCI) בדאר א-סלאם, לצורך אבחון, טיפול ומעקב. לטנזניה יש בסך הכל 5קרדיולוגים ילדים, מנתח לב ילדים אחד ורופא אינטנסיבי לב ילדים. הצורך בקידוםטיפולי לב ילדים הוא עצום.

‍

10. מה מניעאותך להתמחות כאן ולחזור לארץ הולדתך כדי לעסוק ברפואה?

הצורך הגדול בארצי. יש כל כך הרבה עבודה לעשות במתן טיפוללילדים עם בעיות לב, אך גם בהכשרה והדרכה של רופאים אחרים כדי לזהות ולנהל טוביותר את המצבים הללו.

‍

11. כמה זמן ההכשרה שלך בישראל?

שנתיים

12. אילו חוויות חווית עד כה עם הצל ליבו של ילד, האם תוכל לשתף בסיפור?

בכל יום שלישי מתקיימת מרפאת הילדים הפלסטינית המטפלת בילדיםעם בעיות לב. בשבוע של הטילים האחרונים לעבר ישראל, היה חשש שהגבול לא יהיה פתוחכדי לאפשר לילדים להגיע לבדיקות רפואיות במרפאה במרכז הרפואי וולפסון. למרבה המזל,הגבול נפתח והילדים טופלו כרגיל. מדהים היה לראות שגם בעיצומו של התסיסה הפוליטית,עדיין ניתן לילדים את הטיפול מציל החיים שהם צריכים.

‍

13. ממה את הכי נהנית בישראל?

אווירת הלמידה פתוחה מאוד, ומאפשרת לאדם לרכוש את הכישוריםוהידע הקליניים הדרושים.

‍

14. למה אתהכי מתגעגעת?

לבעלי, גודווין, ושלושת ילדינו הקטנים.

‍

15. מה התקווה שלך לעתיד?

אני מקווה שילדים טנזניים יוכלו לקבל את הטיפול הלבבי בזמןשהם צריכים כדי שיוכלו להחזיר את החיוכים לפנים ולפנים של הוריהם.

‍