ד"ר. זרור, בישראל לתוכנית הכשרה של 7 שנים בניתוחי לבילדים עם הצלת לב של ילד במרכז הרפואי וולפסון, נולד בגדה המערבית. לאחר הכשרתו,הוא מקווה לחזור לביתו כדי לבנות מחלקה לניתוחי לב ילדים בבית החולים ברמאללה.
1. איפה ומתי נולדת?
נולדתי בשנת 1985 בכפר ליד קלקיליה בגדה המערבית.
2. למה רצית להיות רופא?
מגיל צעיר ראיתי איך רופאים מסוגלים לעזור לאנשים ורציתילהיות מסוגל לעשות את אותו הדבר. אני מרגיש שהיותי רופא תאפשר לי להשפיע הכי הרבהעל חייהם של אחרים.
3. אילו חוויות הניעו אותך לעסוק ברפואה?
תמיד הרגשתי מכוון למדעים ורפואה. לפני שהתחלתי את התוארהאוניברסיטאי שלי, חיפשתי הזדמנויות להתנדבות בבתי חולים והשתתפתי בהכשרת עזרהראשונה בבית הספר שלי.
4. איזו הכשרה רפואית עברת והיכן?
סיימתי את התואר ברפואה באוניברסיטת אל-פתח בטריפולי, לוב.לאחר סיום הלימודים בשנת 2010, התחלתי את התמחותי בניתוחי לב בבית החולים רמאללהבגדה המערבית. ההתמקדות הייתה בניתוחי לב למבוגרים מאחר שלא הייתה מחלקת ניתוחי לבילדים. סיימתי רוטציות בכירורגיית כלי דם וכירורגיה כללית בבית החולים רפידיהבשכם. לאחר השלמת סיבובים אלו, בסופו של דבר הצטרפתי לתכנית של הצל ליבו של ילדבשנת 2013 למלגה בניתוחי לב ילדים במרכז הרפואי וולפסון.
5. למה בחרת בהתמחות שלך?
בבית, אין כיום מחלקה לניתוחי לב ילדים למרות שיש ילדים רביםעם מומי לב הדורשים ניתוח. במהלך השהות שלי אם היה לנו ילד עם מום מולד בלב, היינוצריכים להפנות אותו למקום אחר, מחוץ לגדה המערבית. לאור מורכבותם של מומי לבמולדים, והצורך בניתוח מיידי במקרים רבים, העברת החולים היא לרוב די קשה ומאתגרתעבור ההורה/המטפל שחייב לנסוע איתם. לכן, בחרתי בהתמחות זו כי אני מרגיש שבאמצעותמתן ניתוחי לב לילדים בבית ופתיחת מחלקה ברמאללה, נוכל לצמצם הרבה מהבעיות הקשורותבהעברת ילדים מחוץ למדינה לניתוח, ונוכל לעזור לילדים רבים על ידי לקבל את הטיפולהדרוש כל כך בבית.
6. איך נודע לך על תכנית ההכשרה לרפואה בישראל?
בהתחשב בעובדה שעסקתי בתחום ניתוחי הלב, שמעתי הרבה דבריםחיוביים על הצל ליבו של ילד במהלך שהותי ברמאללה. ידעתי שילדים פלסטינים רביםמטופלים על ידי הצל ליבו של ילד והתרשמתי מהצלחת הניתוחים שלהם ומהתוצאות.
7. למה החלטת להמשיך את התוכנית עם הצל ליבו של ילד?
חיפשתי תכנית שתהיהמתקדמת יותר מבחינה רפואית מאלה המוצעים ברמאללה ושתתמקד בניתוחי לב ילדים כירציתי להיות מסוגל לבצע ניתוח מסוג זה בבית. בתחילה היו לי ראיונות למלגות בירדןובבית החולים תל השומר, אבל בסופו של דבר בחרתי להמשיך את התוכנית עם הצל ליבו שלילד, כי הסביבה הייתה מאוד מסבירת פנים, וזה הרגיש כמו ההתאמה הנכונה. אחרי שבועבוולפסון ידעתי שעשיתי את ההחלטה הנכונה ואני מאוד שמח על ההחלטה הזו היום. אנימודה הן לרופא הראשי שלי, ד"ר ליאור ששון והן לד"ר חגי דקל, שעבדתי איתובצמוד לאורך השנים.
8. האם משפחתך וחבריך תומכים בהחלטתך ללמוד הכשרה רפואית בישראל?
כן, הם מכבדים את ההחלטה שלי להגיע לישראל להכשרתי הרפואית,שכן הם יודעים שהרפואה בישראל מאוד איכותית ותעזור לי להגיע ליעד שלי להיות מנתחלב ילדים.
9. מה מצבטיפול הלב בילדים במקום הולדתך?
בבית יש רק מנתחי לב בודדים למבוגרים, ואין כיום מי שיכוללבצע ניתוחי לב ילדים, למרות הצורך. ילדים מופנים באופן שגרתי מחוץ לגדה המערבית,לישראל, לירדן או למקום אחר לצורך ניתוחי לב. אני מקווה להתחיל לעזור לרביםמהילדים האלה כשאחזור הביתה לבית החולים ברמאללה.
10. מה מניע אותך לעבור התמחות בארץ ולחזור לארץ הולדתך כדי לעסוק ברפואה?
אני מונע מהסיכוי לבנות מחלקה לניתוחי לב ילדים בבית החוליםברמאללה. רבים מהחברים האחרים בצוות שלי קיבלו הכשרה עם הצל ליבו של ילד במהלךהשנים ויש לנו את התמיכה של משרד הבריאות הפלסטיני להתחיל בעבודה זו עם שובי. אנימרגיש שנוכל להשפיע רבות בבית ולהציל חיים של ילדים רבים.
11. כמה זמן ההכשרה שלך בישראל?
אני עכשיו בשנה השביעית והאחרונה להכשרה בישראל. סיימתיועברתי את סבב הבחינות הראשון ובעוד 4-5 חודשים יהיו לי את המבחנים הסופיים,שלאחריהם ההכשרה שלי תושלם.
12. אילו חוויות חווית עד כה עם הצל ליבו של ילד, האם תוכל לשתף בסיפור?
על כל יום שהייתי בהתמחות יכולתי לספר לכם סיפור אחר ומרגש!הסיבה לכך היא שבניתוחי לב, כל ניתוח הוא שונה וכל יום אני נדהם מהעבודה הרפואית.חוויה ספציפית אחת שמאוד נהניתי היא ההזדמנות להשתתף בשליחות כירורגית בבוקרשט,רומניה לפני שנתיים. זו הייתה חוויה נהדרת, עבדנו מאוד קשה ועשינו שם הרבה ניתוחיםמוצלחים.
13. מה התקווה שלך לעתיד?
אני מקווה להשתמש במיומנויות שצברתי תוך כדי ההתמחות כדילעזור לכמה שיותר ילדים בעתיד - ילדים מכל דת, מכל מדינה ובכל דרך שאוכל. כחלקמכך, חשוב לי לשמור על הקשר שלי אתכם כדי שנוכל להמשיך לעבוד ביחד. בנימה נוספת,עמותת הצל ליבו של ילד מבחינתי מייצגת חזון לשלום וחיבור בין ישראלים לפלסטיניםואני מקווה שאוכל לקדם את המסר הזה גם באמצעות עבודתי.